<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך בתיראי</h1>
<h2>דף ג:</h2>
בתיראי אבי ר' יהודא בן בתירא שהיה בזמן בית המקדש כדאיתא בפ"א דפסחים שלום לך ר' יהודא בן בתירא שאתה בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים אלמא ר' יהודה בן בתירא בזמן בית המקדש היה. ובירושלמי דסנהדרין בפ' ד' מיתות בסופו גרס' דלמא ר' אלעזר ור' יהושע ור' גמליאל [סלקון] לרומא עברון בחד אתר ואשכחין מינקייה עבדין גבשושין ואמרי הכי בני ארעא דישראל עבדין ואמרין מהן תרומה ומהן מעשר אמרין מסתברא דאית הכא יהודאין עלון בחד אתר ואתקבלין בחד בית יתבין למיכל והוה כל תבשיל דאתא לקמייהו דילא הוה מעליה בחד קיטון ולא הוה מייתי ליה קמייהון חשדא דילמא דהינון אכלין זבחי מתים אמרי ליה מה עיסקך דכל תבשיל דאת מייתי (קומיהון) [קומנין] דאי לא את מעלה בהדין קיטונה לית את מייתי ליה קומין, אמר לון חד אבא גבר סב אית לי ונדיר על נפשיה דלא נפק מן הדין קיטונה עד דיחמי לחכמי ישראל. אמרין ליה עול ואמר ליה פוק לגבן דאינון הכא נפק לגבן אמרו ליה מה עיסקך אמר לון צלן על ברי דלא מוליד אמר ליה ר' אליעזר לר' יהושע בן חנניא חמי מה את עביד אמר לון אייתי לי זרע בייתן ואייתי ליה איתחמי זרע גו טבלא איתחמי מרבץ ליה איתחמי (את) דסלקת אתחמי מתלש ביה עד דאסיק חדא איתתא בקליעתא דשערי אמר לה שרי מה דעבדת אמרה ליה לינה שריה אמר לה שריי דלא כן אנא מפרסם לך אמרה ליה לינה יכולה דאינו מטלקין בימא, וגזר ר' יהושע על שרה דימא ופלטין וצלין עלה וזכה למקמה לר' יהודא בן בתירא, הרי ר' יהודא בן בתירא נולד לאחר החורבן הבית שהרי ר' גמליאל עלה לרומי להקביל פני קיסר ובשעת החורבן עדיין לא היה ר"ג נוהג בנשיאות מפני שר' יוחנן בן זכאי היה מגדלו כמו שכתוב בתחילת הספר והמעשה הזה היה אחר החורבן ועדיין לא נולד ר' יהודה זה בן בתירא ש"מ ששנים היו וכיון שמצינו שבתירא זה בימי ר' אליעזר ור' יהושע היה וזקני בתירא בימי הלל היו ש"מ דאינו אחד ויכול להיות שמבני בניהן היה והיו מעליו שמן על יחסיהו כאשר הוכחתי למעלה בסדר איסי בן יהודה שהיה תלמידו של ר' יוסי ור' אלעזר, ומצינו איסי בן יהודא שהי' תלמיד של רב אלא מיוצאי יריכו היה, אף כאן יכולין אנו לומר כי מיוצאי יריכו היה ומצינו כי ר' יהודא בן בתירא בימי ר' אליעזר כבר חכם גדול היה כדאיתא במס' נגעים [פ"ט מ"ג] פ' השחין והמכוה שאלו את ר' אל[י]עזר מי שעלה בתוך ידו בהרת וכו' עד אמר לו ר' יהודא בן בתירא מלמד לו וכו' עד אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים ודכוותה נמי איתא התם [פי"ג מ"ז] בפ' כל הבגדים ומייתי לה נמי בת"כ ועיין נמי בסדר בן בתירא ובפ' אחרון דר"ה בתחילתו [כ"ט ע"ב] ת"ר פעם אחת חל ראש השנה בשבת אמר להן ר' יוחנן בן זכאי לבני בתירא נתקע אמרו לו נדון וכו'. ונראה כי אלו בני בתירא עדיין בשררת אביהן ובתורתן מוחזקין היו וזקני בתירא נקראו בימי הלל מפני שנשיאים היו ולאחר שמתו ונעשה הילל לנשיא נקראו בניהן בני בתירא ואין לפרש בתירא שם מקום אלא נראה שאדם חשוב ראש בית אב למשפחה ונקראו על שמו.
